יום חמישי, 27 באפריל 2017

נו"ן פשוטה עקומה

בנו"ן יש עיקום. נראה שעדיין היא כשרה [ולכל הפחות מועיל קריאת התינוק], אבל אם היא היתה כפופה יותר - כעין מושב קטן, אע"פ שהיתה כפופה לאחור [לצד ימין] היתה נעשית נו"ן כפופה, ופסולה.

יום שישי, 21 באפריל 2017

ה"א בעייתית

ה"א ראשונה [ב'לאהבה'] בעייתית - רגל ימין קרוב לאמצע והיא נדמית למין זיי"ן ולא דלי"ת, ורגל שמאל משוך הרבה.
מ"מ - מועיל קריאת התינוק. (וצריך ביאור למה לא נחשוש כאן למין 'תרתי לריעותא' ?? ואפשר כי שתי הבעיות הם בעצם מין אחד, מיקום הרגל בה"א)

יום ראשון, 16 באפריל 2017

קריאה בספר פסול, או שנמצא פסול באמצע קריאה - על פי תשובת הצמח צדק

אם נמצא טעות בס"ת באמצע הקריאה, אם הוציאו בטעות ספר פסול, והאם מותר להוציא לכתחילה ספר פסול לקריאה כשאין ס"ת אחר
סיכום הלכות היוצאות מתשובת הצמח צדק [או"ח סי' עו]

א.  אם באמצע הקריאה נמצא טעות גמור, והוא במקום שיכול להפסיק, יפסיק בסוף הפסוק ויברך לאחריו. ויוציא ספר שני, ויעלה אחר ויברך וימשיך בקריאה.

ב.  ואם הוא במקום שאסור להפסיק, ימשיך לקרוא את הטעות בעל פה עד מקום שיכול להפסיק, ויפסיק שם ויברך. ויוציא ספר שני ויעלה אחר ויברך וימשיך בקריאה.

ג.  ואם הוא בעליה השביעית [בשבת, או עליה אחרונה בשני וחמישי או ר"ח] אפילו אחר שקרא כבר ג' פסוקים, לא יפסיק אלא יקרא הטעות בעל פה וישלים עד סיום הפרשה ויברך אחריה. אבל לא יקרא מהספר הפסול למפטיר, אלא השביעי הוא יהא המפטיר [ולא יפסיק ביניהם בקדיש כמבואר בפוסקים, אלא יאמר הקדיש אחר קריאת ההפטרה].

ד.  ואם כבר בירך העולה למפטיר ואחר כך מצא בו טעות יקרא כל המפטיר עם הטעות בעל פה ויברך אחריה.

ה.  כל הנ"ל אמור, כאשר הטעות היא בתיבה אחת, אבל אם הטעות היא בשתי תיבות רצופים או יותר (כגון שחסרות שתי מילים מהספר, או שתי מילים סמוכות המה מוטעות שאז יצטרך לקרוא שתי תיבות בעל פה) והוא במקום הקריאה שקורא בה כעת - מכיון שיש איסור לקרוא "דברים [ל' רבים] שבכתב" בעל פה, אם יכול להפסיק שם, יפסיק [ואפילו בשביעי של שבת] ויברך על מה שכבר קרא, ויחליף לספר אחר ויעלה אחר [עולה שמיני בשבת] וימשיך הקריאה בכשר.
ואם אינו רשאי להפסיק שם, לא יקרא הטעות מתוך חומש [ולא בעל פה] אלא יעמוד העולה בשתיקה, ויחליף לספר כשר, וימשיך לקרוא עולה זה בספר הכשר ויברך אחריה ברכה אחרונה.

ו.  ואם הטעות נמצא בקריאת שתי פסוקים אחרונים של הפרשה שאינו יכול להפסיק שם, יקרא הטעות מתוך חומש [ולא בעל פה] וישלים הקריאה ויברך אחריה. או אפילו באמצע קריאת השלישי בימי שני וחמישי או ברביעי של ראש חודש שאינו רשאי להוסיף על הקרואים, יקרא הטעות מתוך חומש וישלים עולה זה הקריאה ויברך אחריה.

ז.  כל הנ"ל כאשר יש ספר אחר כשר להחליף. אבל כאשר אין ספר אחר כשר, אזי אם היה טעות גמור רק בתיבה אחת, מותר להמשיך לקרוא ולברך לפניה ולאחריה כל שבעת הקרואים [אבל לא קריאת העולה למפטיר, אלא השביעי יהא המפטיר (כנ"ל אות ג)].
אבל אם היה הטעות שתי תיבות סמוכות רצופים שאסור לקראן בעל פה, יפסיק היכן שיוכל כנ"ל, ויברך לאחריה (על מה שכבר קרא). ואת שאר הקריאה יקרא, אבל לא יברכו העולים לא לפניה ולא אחריה.

ח.  אם הוציאו בטעות ס"ת פסול, אם הפסול הוא באותו חומש יש לעצור היכן שאפשר להפסיק ויברך לאחריה על מה שכבר קרא, ויחליפנו בספר כשר [וכנ"ל אותיות א-ו]. (ואם הפסול הוא בחומש אחר, משמע בתשובת הצ"צ שרשאי להמשיך כל ז' קרואים [וגם עלית המפטיר] מספר זה).

ט.  אין להוציא לכתחילה ספר פסול לקרוא בו, אפילו בשעת הדחק ואין ספר אחר לקרוא ממנו, לא יקראו בתורה. אבל אם הפסול הוא בחומש אחר ואין ספר אחר כשר גמור, רשאי להוציאו לכתחילה ולקרוא בו עם ברכות, כל קריאה שצריך מחומש הכשר.

יום רביעי, 5 באפריל 2017

שתי פתחים בין הבית לחצר

יש כאן שתי פתחים [שתי צורות פתח]. א'. בפתח הפנימי יש מסילה לתריס המתגלגל מלמעלה כלפי מטה. ב'. פתח החיצון, דלת הזזה בין הבית לחצר.
שתיהם חייבים במזוזות, ונחשבים לשתי פתחים שונים [כי לכל אחד יש דלת בפני עצמו, והתריס נחשב כדלת כי הוא סוגר הפתח].
חיוב הקביעה בפתח הפנימי הוא לצד הבית [החץ שמצד שמאל שבתמונה], כי הוא חשוב יותר מהפרוזדור.
חיוב הקביעה בפתח החיצוני הוא לימין היציאה לחצר [החץ שמצד ימין שבתמונה], כי הוא דלת של החצר.

נראה לי שראוי לברך על קביעת המזוזה של החיצון, ולפטור את הפנימי (כי יש לי קצת ספק האם הפנימי הוא חיוב גמור לענין ברכה).

יום רביעי, 29 במרץ 2017

יום שישי, 24 במרץ 2017

סגירת בתים לשמה, אם לא אמר בפיו

שאלה:  מה הדין אם סוגר בתים סגר תפילין ורק חשב "לשם קדושת תפילין", אבל לא אמר בפיו כלום במהלך הסגירה. מה דין התפילין?
והאם חייב לפותחם ולסוגרם מחדש ולומר בפה "לשם קדושת תפילין"?

תשובה:  נראה לי שבדיעבד כשר, ואין צריך לפתוח שוב על מנת לסגור לשמה בדיבור.
כי מבואר בשוע"ר סי' לב סעי' לא בנוגע לעיבוד העור דהואיל ויש מכשירים בלא לשמה עכ"פ סמכינן על זה לענין שסגי במחשבה. וא"כ יש לומר כמו כן בהכנסת הפרשיות לבתים - הרי דעת הרמב"ם שגוף עשיית הבית אינו צריך להיות מעובד לשמו כמבואר בשוע"ר סי' לב סעי' נז, וכל שכן הכנסת הפרשיות לבית וסגירת הבית ואפילו תפירתו - אינו צריך לשמה לדעת הרמב"ם, וממילא דסמכינן על שיטתו בדיעבד אם חשב בלבד ולא הוציא בפיו [עיין ביאור הלכה סי' לג סעי' ד ד"ה אפילו, דמשמע שמיקל בדיעבד אפילו לא חשב, אלא הכניסן סתם. פשיטא דיסכים בדיעבד להקל בחשב לשמה].

ראה גם: פורום לנושאי סת"ם: עשיית תפלין ותפירת ס"ת ע"י פסולים

יום חמישי, 23 במרץ 2017

צד"י פשוטה

הצד"י פסולה, נמחק כל הרגל. וללא רגל כלל [בשיעור מלוא אות קטנה] אין זה צורת צד"י פשוטה.
פשוט - היות שזה האות האחרון בתפלין, אפשר לתקנה, ואין בתיקון שלא כסדרן.

יום רביעי, 22 במרץ 2017

ריוח בתוך תיבה

הריוח בתיבה 'מזוזות' פוסל, היא נראית מחולקת לשתי תיבות.
אפשר לתקן פסול זה ע"י הוספת עובי לו' עד שתתקרב מעט לזיי"ן. [צריך לעשות את הדבר בזהירות, כדי שלא יפסל הו' אם יוסיף דיו בראשו וידמה לז'. ולכן יש לעבותו מעט מעט מלמטה כלפי מעלה, כדי שלא ידמה לעולם לז'].

יום שבת, 18 במרץ 2017

נגיעה של יו"ד לכ"ף פשוטה

יש פוסלים דבר זה משום שנעשה מעין צד"י פשוטה. לענ"ד זה כשר, ומותר להפריד.
כמובן ראוי לשאול תינוק, וכאשר תינוק יקראם כדין - בודאי כשרות.

יום שלישי, 14 במרץ 2017

שאלה בדין נמצא הפסק בגג אות בספר תורה בעת הקריאה

שאלה:  רי"ש שגגה רחבה מאוד, ויש באמצע גגה הפסק הניכר, שצד שמאל של הגג נפרד מעיקר גוף הרי"ש, ואמנם נשאר שיעור הכשר לאות רי"ש מצד ימין של ההפסק [כך שאין שאלה על צורת האות].
אמנם יתכן בעיה אחרת הפוסלת את הספר - האם נחשב הדיו המופסק כריוח בקלף, ונוצר ריוח באמצע התיבה, או אם הר' בסוף התיבה אך עומדת בסוף השיטה ונשתייר שיעור ט' יודי"ן - האם נאמר שדיו זה ייחשב כקלף ריק ונותר שיעור פרשה פתוחה [או כה"ג באמצע השיטה וישתייר ט' יודי"ן שיעור פ' סתומה], או שמא מועיל הדיו שהוא המשך גג הר' ליחשב כסתימת הריוח, ולא נפסלה הספר משום ריוח במקום שאינה צריכה?
ומה הדין אם אירע זה באמצע קריאת התורה, האם צריך להחזיר את הספר ולהוציא ספר אחר כשר? או שמא אע"פ שזה פוסל, אבל מ"מ אין זה מהפסולים שחייב עבורן להוציא ספר אחר?

תשובה:  אמנם נראה שכל שנפסק הדיו מהאות אינו בכלל האות, ולכן אם מחמת הפסק זה ישאר ריוח בתוך התיבה, או ריוח שיעור פרשה צריכה לפסול הספר, משום תיבה מופסקת לשתים, או ריוח פרשה במקום שאינה צריכה.
מ"מ לענין הוצאת ספר אחר באמצע קריאה נראה להקל, דרק הפסק ניכר שהדיו הנפסק כעין גוף אחר, מעכב ויש להוציא ספר אחר - אם נשתייר שיעור הפוסל כנ"ל. אך אם ההפסק אינו ניכר כל כך, ואדרבה נראה כל האות גוף אחד - יש להקל ולומר שלעינים אין נראה כאן ריוח בתוך תיבה, וכן לא ריוח פרשה, ואין צריך להחזיר הספר מחמת זה. 

יום שלישי, 7 במרץ 2017

זיי"ן קטנה כשיעור מלוא אות קטנה ועוד

הז' קצרה - היא כשרה, שהרי נשאר בירך שיעור מלוא אות קטנה (כמלוא יו"ד) ועוד. אבל אם היה נשאר בה רק בדיוק שיעור עובי יו"ד [כמלוא אות קטנה] בלבד, לא היתה כשרה, כמו שביארתי במקום אחר (החילוק בין האותיות ו' ז' לאותיות ד' ור').

יום שני, 6 במרץ 2017

מ"ם סתומה עגולה בפינותיה למטה

המ"ם גופה מרובעת אך פינותיה שלמטה עגולות. לדעת שו"ע אדמו"ר בודאי מועיל שאלת תינוק, ואם יקראנה מ"ם [מסתמא כך יהא] יש לתקן זויותיה ותהא כשרה.
אך לדעת הדרכי נעם המובא במקדש מעט [וכך נראה דעת המקדש מעט עצמו להלכה] פסולה, כי זויותיה עגולות.

מחלוקתם נתבארה במאמרים: פורום לנושאי סת"ם: החליפו שיטתם?!פורום לנושאי סת"ם: פסול משום שאינה כתיבה תמה
מ"ם זו שאלת תינוק, אם לא יטעה בה כסמ"ך.

יום שישי, 3 במרץ 2017

למ"ד נכנס לחלל דלי"ת

אמנם אסור שראש הלמ"ד יכנס לכתחילה בחלל של שום אות אחרת, ובודאי לא לחללה של ד'. מכל מקום בדיעבד, כאן הד' כשרה, כי ראש הל' נמצא בצד ימין של הד' רבתי ובודאי אינו משתנה כלל לה"א בכך.
כאן עוקץ הל' נכנס לגמרי בחלל הד' עד שנשתנית לה' ופסולה. בתפלין ומזוזה אי אפשר לתקנה, ותיגנז, כי נשתנית האות ד' לצורה חדשה.
כאן עוקץ הל' נכנס מעט לחלל ד' רבתי. יש לשאול תינוק, ע"י כיסוי מתחת לסיום רגל ימין של הד' - אם יקראנה ה"א הרי זה פסול, ואם יקראנה ד' כשרה.
בספר תורה שמועיל תיקון - עוקץ הל' נכנס לד'. יש לשאול תינוק בכיסוי כנ"ל, אם יכירנה כד' יש להכשיר (וראוי לכתחילה למחוק מעט מאורך רגל ימין של הד'. הרגל בלאו הכי דהויה וצריכה תיקון). ואם יקראנה ה' אז פסולה וחייבת תיקון, ויש למחוק כל רגל ימין של הד' ולחזור ולכתבה קצרה מעט כדי שהראש לא יהא בחללה (כל כך).
פשוט שא"א למחוק מראש הל' - כי הוא שייך לשם קדוש. אמנם מכיון שצואר הל' דהוי יש להוסיף עליו דיו, ואפשר בכך להרחיב מעט את ראש הצואר בצד שלמטה, כדי שעיקרו לא יהא כלל בחלל הד'.

ראה דוגמאות נוספות והסברים בכתבות שתחת התוית - למ"ד לחלל אות - התוית נמצאת בסוף העמוד ועל ידי הקשה תפתח

יום חמישי, 2 במרץ 2017

גולם פסול

לענ"ד יו"ד העליונה של האל"ף הוא גולם, כי רובו המכריע מדובק לגוף, והמעט הטפל שבולט אינו גוף ועיקר היו"ד.

יום שלישי, 28 בפברואר 2017

שתי שמות סמוכות במזוזה

השמות ה' אלקיך בשורה השניה סמוכות - יש לשאול תינוק אם מכיר אותן כשתי מלים או כמלה אחת.
אם מכירן כשתי מלים - כשר.
ואם לאו - פסול. ואי אפשר לתקן את המזוזה הזאת, כי אין רשות למחוק מהשם (אלא על מנת לתקן אותיות השם עצמו, ולא) על מנת לתקן המזוזה.