יום חמישי, 14 בדצמבר 2017

גוף היו"ד

היו"ד יש לו ראש [גוף] בצד שמאלו - עוקץ שמאל של ר"ת, אבל אין לו כמעט גוף בצד ימין.
נראה לי שהוא כשר [בדיעבד - כלומר אחר המעשה]. ופשוט שמצוה לתקנו להשלים גוף שלם עם דיו.

יום חמישי, 7 בדצמבר 2017

יו"ד גדולה מדי

היו"ד אמנם כשרה ביחס לעצמה, אבל היא גדולה מדי ביחס לתיבה שבתוכה היא נמצאת - ויש כאן בעיה של "כתיבה תמה" של יחס האותיות בתיבה זו לזו, כמבואר בדברי האחרונים בבעיה של "פן" כאשר הנו"ן פשוטה אמנם כשרה, אך ליד הפ"א היא נראית כזיי"ן.

ונראה שכאן מותר לתקנה בגרירה, למעט את עביה, כי אין חק תוכות אלא בעשיית צורת האות, וצורת היו"ד הזו עליה.

ראה דוגמא נוספת:  פורום לנושאי סת"ם: יו"ד גדולה מדי

כ"ף פשוטה נמחקה גגה

חצי מגג הכ"ף נמחקה, ונהפכה לנו"ן פשוטה - ופשוט שנפסל הפרשה.
הכתב הוא זול - אבל אי אפשר שלא להזכיר את בעיית היודי"ן - לפי פסקי הרמ"א ושו"ע רבינו בסימן לב, בדיני שיעורי ירכי האותיות - היו"ד בשורה הראשונה [ישראל] אינה יו"ד כשרה כלל. (אלא ממש שיעור וי"ו).

יום רביעי, 6 בדצמבר 2017

נו"ן פשוטה קצרה מדי - שיעורה כזיי"ן

הנו"ן נראית כנו"ן בגלל שיורדת משיטת הכתב, אבל ראשה עבה כפליים מהרגיל [שתי עובי הקולמוס] וירכה בערך ראשה רק כפולה משיעור עובי הראש - וא"כ היא זיי"ן ממש ופסולה.

שאלות בצורות האותיות

אני לא יודע האם הקוצים היורדים מהמ"ם הם עושים שינוי גמור בצורתה והיא פסולה, או שמא מועיל קריאת התינוק.
אם היה מועיל קריאת התינוק, יכולנו למחוק את הקוצים הללו אחר שיקראנה כדין.
למ"ד קצת משונה - צריכה שאלת תינוק (ואחר שיקראנה, מצוה לתקנה כצורתה הנכונה לכתחילה).

יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

זיי"ן משונה קצת

הזיי"ן השני משונה מעט, חיבור ירכה לצד ימין מדי ולא באמצע הראש, וגם יריכה ארוכה מעט מהמדה.
תינוק נשאל - וקראה ד' !!

יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

סמ"ך עם קוצים קטנים למטה

לסמ"ך יש קוץ קטן [יורד] בצד ימין, בנוסף לעוקץ הרגיל [הבולט שמאלה] בסיום המושב שמצד שמאל - בכתב המיוחס לאדמו"ר הזקן.
אין כאן שום בעיה, משום שצורת גופה ברורה שהיא סמ"ך, ולא מין מ"ם סתומה. (בכל זאת עדיף למחוק הקוץ הקטן שבצד ימין, כי הוא ללא צורך).

יום שלישי, 21 בנובמבר 2017

יו"ד גדולה מדי

היו"ד אמנם יש בה צורת אות, אבל היא אינה משתווה כלל לשאר הכתב, והרי אינה נקראת עם הלמ"ד, כדי להיות תיבה אחת. ולענ"ד הרי זה בעיה של "כתיבה תמה" כלומר אינה כתיבה תמה וברורה.
על דרך מה שחששו האחרונים בתיבת "פן" שהנו"ן היתה ארוכה כשיעורה, אך ליד הפ"א היא דומה לזיי"ן, ואינה נקראת עמו.
ראה עוד דוגמאות תחת התוית [למטה] כתיבה תמה - אות שאינה נקראת בגלל שאר אותיות התיבה

יום שישי, 17 בנובמבר 2017

דלי"ת או זיי"ן?

נראה לי שהיא פסולה, היא דומה לזיי"ן.

שאלות על יודי"ן

נראה לי שהיו"ד הזו פסולה, כי היא דומה לזיי"ן קטנה. (אפשר שמועיל בה שאלת תינוק ??)
היו"ד [והיו] יש בה מעט ירך ימין, מותר לתקנה שלא כסדרה בתפלין ומזוזה.

יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

ה"א - שינוי גמור

לעניות דעתי הה"א הזו [הראשונה בשם ק'] - מחמת מספר שינויים, כבר נשתנה צורתה, ואינה כתיבה תמה.

ראש העיי"ן רחב מדי

ראש שמאל של העיי"ן רחב מדי - אני חושש לשינוי צורת האות.

יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

חרטום המ"ם - גולם

חרטום המ"ם הוא גולם, כי אין לראש. בקול יעקב [בשם אמרי שפר] פוסל, ולדעתם אסור לתקנה שלא כסדרה.
הפסול הזה אינו מבורר דיו. ובכל אופן פשוט שלפי דעת הצמח צדק ומקדש מעט [הסוברים היתר תיקון גלמים שלא כסדרן] מותר לתקנה.
יש כאן עוד בעיה הריוח בתוך התיבה - וחייבים לתקנה להרחיב מעט את ראש הו' וכן את צד ימין של העיי"ן כדי לקרבם. כמו שהוא כעת הוא נראה כשתי תיבות.

יום חמישי, 9 בנובמבר 2017

רגלי תי"ו וה"א, מילוי הפ"א

מילוי הפאי"ן מוגזם. המילוי צריך להיות דק יותר (אמנם אין זה פסול).
רגל הת' וכן רגל הה' אינם עומדים בצד ימין של הגג כפי שצריך להיות לכתחילה. והכוונה "בימין הגג" - לא רק שיהיו נוטות לצד ימין של האות, אלא גם חיבורם לגג הוא בצד ימין של הגג דוקא. אמנם בדיעבד כשרות, אבל רק בדיעבד.

משקוף אינו מכוון לשער

שתי תמונות של אותו שער. דלת סורגי ברזל תלויה בקירות אבן, אבל המשקוף אינו מכוון מעל הדלת [השער] אלא עומדת לפני השער מופרדת ממנה, בשיעור טפח או יותר.
פתח זה פטור ממזוזה. ונקרא בלשון הגמרא "פיתחי שימאי" פתח ללא תקרה ומשקוף מתוקן מעל.
יתכן שגם פס הברזל מעל השער, לא נעשה כלל לשם משקוף, אלא להחזיק את צינורות החשמל, ואז אין לו דין משקוף כלל. [הוספה זה הוא רק לרווחא דמילתא בלבד, ועיקר הפטור מטעם הראשון].