פתח שצד ימין של חללו סתום

כתב בספר חובת הדר (סוף פרק ח, דף סט) פתח שכנף הדלת שבצד ימין אינו נפתח, אינו בכלל הפתח ויקבע המזוזה בכנף הדלת ולא במזוזת הבית.

וציין מקורו בדעת קדושים ר"ס רפה, דמשמע מדבריו דחלל הפתח אינו אלא החלל הפתוח ממש. וכ"כ מפורש בדע"ק סי' רפו ס"ק כה, דאם נעל בקביעות דלת אחת [מצד ימין שבחלל הפתח], צריך לקבוע המזוזה על הדלת הנעולה, שהוא מקום סגירת הדלת הנפתחת, ולא על קיר הבית (ובמקדש מעט העתיק דבריו, וסיים וצ"ע).

ב.  ובאמת דבריהם צ"ע כאשר אבאר.

הנה לכאורה יש ראיה לדבריהם מהגהות מיימוניות (הל' מזוזה סוף פ"ו) בשם רבינו שמחה, דפתח שיש בו ב' דלתות ופצים באמצען וקבע המזוזה בפצים, כי דלת אחת נפתחת לכניסה ויציאה והשניה למשאות לבד וכו' עיי"ש. א"כ לכאורה משמע דהחלק הסתום [הפתח למשאות] אינו נחשב מכלל הפתח.

אמנם באמת אין זה ראיה כלל, דמבואר בטור סו"ס רפו שער ובאמצעו עמוד אם ב' דלתות נפתחות יחד תמיד מזוזה אחת פוטרתן, ואם נפתחות כל אחת לבדה כל אחת חייבת במזוזה בפני עצמה. הרי שפתח הנבדל בפצים ומשמש לעצמו חייב לעצמו.

ולענ"ד אדרבה מדבריהם של הגמ"י וטור, משמע איפכא. וכן מפסק השו"ע (סי' רפו סעיף כא) בשם הרשב"א, דעמוד שבאמצע הפתח אם הוא משמש לדלתות כגון שיש עליו צירים לדלתות, הרי זה שני פתחים וחייב בשני מזוזות, ואם העמוד הוא לנוי בעלמא, הכל פתח א' ומזוזה אחת פוטרתו.

ג.  ומעתה מה החילוק בין עמוד לנוי באמצעו (או כמה עמודים, וחלקן סמוכות בצד מזוזות השער תוך ג' טפחים להן), וחצי הפתח סגור בדלת או מחיצה וכדומה, הרי גם העמודים מפריעים ומעכבים ההילוך דרכם, ואעפ"כ אינן נחשבים סתימה, להחשב בכל מקרה סוף הפתח, כי שם נגמר פתיחת החלל. ואם כדברי הדע"ק וחובת הדר לכאורה בכל ענין שיש עמוד [רחב טפח] היה צריך לשתי מזוזות, בכל חלל, ולמה תלו הפוסקים חיוב העמוד בתנאים הנ"ל.

אלא שמע מינה דאין עמוד לנוי וכיוצא בו שמעכב ההילוך, נחשב סתימת חלל הפתח. ואיני רואה כלל חילוק בין סתימה מהצד או באמצעו, וכן איני רואה חילוק בין עמוד רחב טפח או ד' טפחים (כי לא שמענו חילוק כזה בפוסקים הנ"ל), אלא ודאי דכל שצורת השער ניכרת היטב במזוזות הסף שבבית, הן שערי הפתח ועל סף הימין יש לקבוע המזוזה, אע"פ שחלק מהשער סתום במחיצה או עמוד.

ד.  ועוד קשה לי להחשיב כנף סתום זה מזוזת סף, דהרי לא נעשה לשם מזוזות השער, אלא לשם מחיצה בעלמא תוך הפתח. וא"כ לפי סברתם דמחיצה זו מבטלת סף ימין שבבית, כי רחוקה טפח מהחלל, הו"ל לפטור לגמרי פתח זה, כדין אכסדרה דהפצימין לא נעשו כלל לשם מזוזות השער.

ה.  שוב ראיתי בחובת הדר (פ"ז סעיף כ) פתח קטן שבתוך שער גדול אינו חייב אלא במזוזת שער הגדול. וציין המקור לספרים, יד הקטנה וערוך השלחן (רפו סעיף מה).

ובהערה שם (הערה נג) דחק חובת הדר, דדבריהם דוקא כאשר שער הגדול עצמו עשוי לכניסה ויציאה והילוך בני אדם, אזי יקבע המזוזה על סף שער הגדול ולא על הקטן. אבל אם הגדול עשוי רק לכניסת משאות דפטור, אזי יקבע המזוזה על צידי השער הגדול, שהוא נחשב סף ימין של שער הקטן. ואזיל לשיטתו הנ"ל.

ואין שום הכרח לבאר דבריהם כן.

ו.  לכן נראה לי נכון, דכל כה"ג שצורת השער ניכרת וברורה בסיפיה, ויש עמוד או מחיצה באמצע הפתח אע"פ שסתומה שם תמיד, וכן שער גדול שאינו בשימוש או לשימוש משאות, בכל ענין שיש בו הילוך בשער הקטן או בחלק השער, חיוב גמור על הפתח ויקבע המזוזה על סף ימין של הפתח כולו, אע"פ שרחוק כמה מחלל ההילוך.

ואיני מדבר במקרים שיש סתימה גמורה של קיר ובנין, דבכה"ג פשוט שנתבטל צורת שער הגדול, ונחלק לב' פתחים.

ראה גם מה שכתבתי על דלת אקורדיון (אפשר למצוא בתוויות labels)
ו פורום לנושאי סת"ם: מיקום המזוזה