הנודע ביהודה (קמא, יורה דעה סימן עה) דן בנקב שנעשה אחר הכתיבה בגג היו"ד של שם קדוש, והנקב החסיר את עוקץ שמאל שלה. האם תיקון עוקץ שמאל צריך להיות מוקף גויל.
דילגתי אמצע התשובה המפלפל בדין היקף גויל .. והנה סיום הפסק
סיכום דבריו:
א. נקב לאחר הכתיבה אינו פוסל משום חסר היקף גויל ביחס לאות עצמה [משא"כ נקב בין אות לאות אחרת פוסל גם אחר הכתיבה (עכ"פ לתירוץ א' של הב"י)].
ב. יו"ד החסרה עוקץ שמאל, לר"ת נחשב כאילו אינה אות יו"ד.
ג. עוקץ שמאל שחסר היקף גויל, חשיב האות עצמה אינה מוקפת גויל ופסולה.
ד. הנו"ב מכשיר במקרה זה [יו"ד בשם ק'] לתקן העוקץ אע"פ שלא יהא מוקף גויל - מכח צירוף ספק ספיקא, שמא הלכה כתירוץ הא' שבב"י ואין דין היקף גויל כלל לאות אחת לבדה, אלא דין היקף גויל הוא רק בנקב שבין שתי אותיות, והעוקץ כשרה לר"ת. ו[אם לאו] שמא הלכה כרש"י דחסר עוקץ שמאל אינו מעכב ביו"ד.
ואכתוב כמה חידושי הלכות שיש לדקדק מדבריו:
א. הנו"ב סובר כשיטת הב"י שעוקץ שמאל דר"ת הוא תג ממש הבולט מגוף היו"ד (ודלא כסברת הרבה ראשונים ואחרונים שהוא ראשו כפוף לבדו).
ועוד סובר הנו"ב שעוקץ שמאל [של ר"ת] מתחיל מעל גג היו"ד ויורד התג על פניו מתחת לגג היו"ד. וכל תג שמאל זה מלמעלה עד למטה מעכב לר"ת. (אחרים סוברים שעוקץ שמאל המעכב לר"ת, הוא רק הבולט למטה מתחת גג היו"ד).
ב. חסרון עוקץ שמאל לר"ת - "בטל שם אות מן היו"ד", כלומר נחשב שאינו אות יו"ד.
וצ"ע היאך מכלכל הנו"ב את סברת מהר"ם דמותר לתקן חסרון עוקץ שמאל שלא כסדרה, משום ששם אות יו"ד עליה בלי עוקץ זה (ולכן אין זה כתב שלא כסדרן), משא"כ חסר רגל ימין אינו אות יו"ד כמבואר במגן אברהם.
ואפשר דסובר הנו"ב דהיינו רק בנוגע לדין כתב שלא כסדרן שיש מקום להקל בה כסברת מהר"ם לתיקון נפסקים וחסר עוקץ שמאל, אבל בנוגע לדין היקף גויל המפורש להדיא בתלמוד אין להקל כלל, ואף העוקץ המעכב שאינו מוקף גויל מעכב.
ג. אע"פ שהאות היתה מוקפת גויל מתחילת כתיבתה בשלימות וכשרות, כאשר נפסלה האות ונחסר ממנה דבר המעכב, בטל שם האות. וכתיבת התיקון חייב היקף גויל. כתחילת כתיבתו. ולכן תיקון עוקץ היו"ד, חייב להיות מוקף גויל.
לא ברור ציור הנקב והתיקון בדברי הנו"ב, והאם כוונתו שתיקון העוקץ ותג עצמן ייכתבו ללא היקף גויל. אבל לא יפלא שכוונתו, שאע"פ שאפשר עתה להוסיף עוקץ ותג חדש על פני היו"ד מעבר לנקב, ועוקץ זה יהא כולו מוקף גויל, מ"מ היות שבשעת תיקונו נחשב כתיבתו [מחדש] אין כל האות מוקפת גויל, כי נשתייר הנקב בגגו, א"כ נחשב היו"ד מחוסר היקף גויל. [במלים אחרות: החלק של היו"ד שאינו מוקף גויל (הגג) נעשה אחר הכתיבה, והתיקון (שהוא חלק אחר) אמנם מוקף גויל, ואעפ"כ נחשב כל האות לענין אחד ושעת תיקון נחשב כשעת כתיבה, ואינו מוקף גויל].
ד. אמנם אפשר שהנו"ב כתב דברים הללו בביאור שיטת ר"ת לרווחא דמילתא. כלומר, אם נתפוס בסברת ר"ת את הקצה הכי מחמיר, דהיינו שכל התג השמאלי [מראשו] נחשב לעוקץ שמאל המעכב, ודינו ככתיבת האות עצמה המעכבת בכל פרטיה [אפילו לענין שלא כסדרן, כסברא אחת שהביא הב"י סימן לו] - מ"מ לתירוץ אחד דהב"י אין כאן חסרון היקף גויל.
ולאידך אם באנו להקל, הרי מספק נוכל להקל עד השיטה המקילה ביותר - כלומר שיטת רש"י דאין עוקץ שמאל מעכב כלל. והוא הדין שיש במקצת הסברות הנ"ל להקל ולומר שגם לר"ת אינו מעכב [עוקץ שמאל שלמעלה], או תיקון כתיבתו לא בעי היקף גויל וכו'.
ועוד סובר הנו"ב שעוקץ שמאל [של ר"ת] מתחיל מעל גג היו"ד ויורד התג על פניו מתחת לגג היו"ד. וכל תג שמאל זה מלמעלה עד למטה מעכב לר"ת. (אחרים סוברים שעוקץ שמאל המעכב לר"ת, הוא רק הבולט למטה מתחת גג היו"ד).
ב. חסרון עוקץ שמאל לר"ת - "בטל שם אות מן היו"ד", כלומר נחשב שאינו אות יו"ד.
וצ"ע היאך מכלכל הנו"ב את סברת מהר"ם דמותר לתקן חסרון עוקץ שמאל שלא כסדרה, משום ששם אות יו"ד עליה בלי עוקץ זה (ולכן אין זה כתב שלא כסדרן), משא"כ חסר רגל ימין אינו אות יו"ד כמבואר במגן אברהם.
ואפשר דסובר הנו"ב דהיינו רק בנוגע לדין כתב שלא כסדרן שיש מקום להקל בה כסברת מהר"ם לתיקון נפסקים וחסר עוקץ שמאל, אבל בנוגע לדין היקף גויל המפורש להדיא בתלמוד אין להקל כלל, ואף העוקץ המעכב שאינו מוקף גויל מעכב.
ג. אע"פ שהאות היתה מוקפת גויל מתחילת כתיבתה בשלימות וכשרות, כאשר נפסלה האות ונחסר ממנה דבר המעכב, בטל שם האות. וכתיבת התיקון חייב היקף גויל. כתחילת כתיבתו. ולכן תיקון עוקץ היו"ד, חייב להיות מוקף גויל.
לא ברור ציור הנקב והתיקון בדברי הנו"ב, והאם כוונתו שתיקון העוקץ ותג עצמן ייכתבו ללא היקף גויל. אבל לא יפלא שכוונתו, שאע"פ שאפשר עתה להוסיף עוקץ ותג חדש על פני היו"ד מעבר לנקב, ועוקץ זה יהא כולו מוקף גויל, מ"מ היות שבשעת תיקונו נחשב כתיבתו [מחדש] אין כל האות מוקפת גויל, כי נשתייר הנקב בגגו, א"כ נחשב היו"ד מחוסר היקף גויל. [במלים אחרות: החלק של היו"ד שאינו מוקף גויל (הגג) נעשה אחר הכתיבה, והתיקון (שהוא חלק אחר) אמנם מוקף גויל, ואעפ"כ נחשב כל האות לענין אחד ושעת תיקון נחשב כשעת כתיבה, ואינו מוקף גויל].
ד. אמנם אפשר שהנו"ב כתב דברים הללו בביאור שיטת ר"ת לרווחא דמילתא. כלומר, אם נתפוס בסברת ר"ת את הקצה הכי מחמיר, דהיינו שכל התג השמאלי [מראשו] נחשב לעוקץ שמאל המעכב, ודינו ככתיבת האות עצמה המעכבת בכל פרטיה [אפילו לענין שלא כסדרן, כסברא אחת שהביא הב"י סימן לו] - מ"מ לתירוץ אחד דהב"י אין כאן חסרון היקף גויל.
ולאידך אם באנו להקל, הרי מספק נוכל להקל עד השיטה המקילה ביותר - כלומר שיטת רש"י דאין עוקץ שמאל מעכב כלל. והוא הדין שיש במקצת הסברות הנ"ל להקל ולומר שגם לר"ת אינו מעכב [עוקץ שמאל שלמעלה], או תיקון כתיבתו לא בעי היקף גויל וכו'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה